"אולי אבנה ממנה"

"אולי אבנה ממנה"

"ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה" (טז,ב).

למה התכוונה שרה באומרה, שתבנה מכניסתה של הגר לחיקו של אברהם? וזו לשון רש"י "בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי". עלינו להבין כיצד על ידי שתכניס צרתה לתוך ביתה תזכה שרה לילדים?

ייסורים מזככים

ניתן להסביר שעל ידיהיסורים שיהיו לשרה בהכניסה את צרתה לביתה, הקב"ה ירחם עליה ויתן לה ילד. לפי הבנה זו, שרה לא רצתה שיהיו להגר ילדים מאברהם,

ואולי זו הסיבה שהכניסה עין רעה לעוברה של הגר והפילה אותו.

אלא שלפי הבנה זו קשה, מדוע כאשר הגר התחילה לזלזל בשרה, שרה כעסה על אברהם ולא היתה מוכנה להמשיך? הרי זו היתה מטרתה, שתסבול מהגר! וכן קשה, מדוע שרה לא הכניסה עין רעה גם על ילדה השני של הגר, הלא הוא ישמעאל? וכן קשה, הרי ישנם דרכים רבות בעולם לסבול ולאו דוקא על ידי הכנסת אישה שניה!

מידה כנגד מידה

נלע"ד בעזה"י שכוונת שרה היתה אחרת. שרה ציפתה שהקב"ה ינהג איתה במידה כנגד מידה כדרכו בהנהגת עולמו, ועל ידי כך שהיא תדאג לאברהם שיהיו לו ילדים אפילו מאשה אחרת, ולא תאמר "אם לא ממני אזי לא יהיו לו ילדים כלל", גם הקב"ה ינהג במידה כנגד מידה וידאג לשרה. וכמו ששרה פעלה בניגוד לטבעה, שבודאי התנגד לכניסת אישה זרה וילדים זרים לחיי בעלה, כך גם הקב"ה יפעל כביכול כנגד הגזירה שחקק בעולמו ויתן לשרה ילדים.

לכן שרה אמנו כעסה על הגר, כיוון שמטרתה לא היתה לסבול מהגר, אלא רק שיהיו ילדים לאברהם, ועדיין הגר היא בגדר שפחה ועליה לכבד את גבירתה ולשמוע בקולה מצד הדין. זו גם הסיבה שלא הפילה את עוברה השני של הגר, כיון שרצתה שיהיו לאברהם ילדים.

ומה שכתוב "ותענה שרי" פירש רש"י "היתה משעבדת בה בקושי", דהיינו, רש"י בא לשלול את ההבנה ששרה עינתה ממש את הגר, כיוון שהבנה זו לא תיתכן לאור צִדקותה של שרה אמנו, אלא מפרש רש"י ששרה רק העבידה את הגר ללא הקלות, בגלל מרדנותה של הגר, שהחלה לזלזל בשרה גברתה, וכאמצעי מחנך. שרה הראתה להגר מי הגבירה ומי השפחה, על מנת שתדע את מקומה.

מדוע שרה הכניסה עין רעה על עוברה של הגר

לפי הסבר זה, מדוע שרה הכניסה עין רעה אל עוברה הראשון של הגר וגרמה להפלתו?

נלע"ד בעזה"י לבאר מספר סיבות לכך:

סיבה ראשונה - על פי דברי חז"ל על הפסוק "ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה" (טז,ד), וזו לשון רש"י "אמרה: שרה זו אין סתרה כגלויה, מראה עצמה כאילו היא צדקת, ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה".

בענין זה צריך לבאר מדוע אמרה הגר דברים אלו רק לאחר שהתעברה, הרי יכלה "להוכיח" על אי - צִדקותה של שרה כביכול, מעצם העובדה שלא הרתה כל השנים הרבות שעברו?

התשובה לזה: כל עוד הגר לא התעברה היה מקום לחשוב שהבעיה היא באברהם ולא בשרה, אבל אחרי שהגר התעברה מביאה ראשונה מוכח שאין בעיה באברהם, ואם כן, מוכח לכאורה שכל הבעיה היא בשרה.

נשוב לעניננו. מדברי חז"ל הנ"ל עולה, שהגר חשבה את עצמה לצדקת ואת שרה ללא צדיקה, מכיוון שהיא נתעברה מביאה ראשונה ואילו שרה לא נתעברה, לכן רצתה שרה להוכיח להגר שאין היא – הגר - צדיקה יותר ממנה, כיוון שגם הבן הבכור שלה מאברהם יהיה נפל ולא יחיה, וכך הגר לא תתגאה על שרה.

בודאי ששרה אמנו, הנביאה הצדקת, לא עשתה זאת מתוך קנאה ח"ו, אלא מתוך חשש שתוצאותיה של גאוה זו יהיו מסוכנות לעם שקיוותה שיצא מחלציה, כדי שלא יתגאו עליו בני הגר.

סיבה שניה - שרה אמנו הצדקת לא הכניסה בכוונה עין רעה בעוברה של הגר, אלא שכתוצאה מהתנהגותה הבלתי הולמת של הגר כלפי שרה, שרה אמנו חשבה מחשבות לא טובות על הגר ועל גאוותה וכן חשה כלפיה כעס ורגשות שליליים אחרים שגרמו להשפעה רעה על עוברה של הגר ולמיתתו [כך הרב קוק זצ"ל בספרו עין איה מסביר את המושג עין רעה].

לכן שרה לא הכניסה עין רעה על עוברה השני של הגר, כיון שאז ההדורים ביניהם יושרו, וממילא שרה לא הרגישה רגשות שליליים כלפי הגר ועוברה. שתי הסיבות הנ"ל לענ"ד מדויקות מדברי רש"י, שהרי רש"י דרש את העין הרעה של שרה על הגר מהפסוק המתאר את כעסה של שרה על אברהם ביחס לשתיקתו על הגר (פס' ה, ד"ה אנכי נתתי), ולפי שני הפרושים הנ"ל העין הרעה נבעה מכעסה של שרה על התנהגותה של הגר.

סיבה שלישית - נלע"ד בעזה"י שעם ישראל "הרויח" בהפלת עוברה הבכור של הגר, משום שבבן הבכור יש יותר מתכונות האב והאם (סברא, שהאמא דומה בכך לאבא) מאשר בבנים האחרים.

אילו הבן הראשון של הגר היה נולד, היו בו יותר תכונות של הגר מאשר בישמעאל, ואולי לא היה חוזר בתשובה, כמו שישמעאל עשה בסוף ימיו, ויתכן שהיה עושה צרות גדולות יותר לעם ישראל מאשר הצרות שעשה ישמעאל.